יום שני, 9 בספטמבר 2013

רק אל תסיימו עם שאלות ! טיפ מספר 8 לשיפור היכולת לדבר ברבים.


רק אל תסיימו עם שאלות !

מהו הזמן הטוב ביותר לענות על שאלות ?

כל מרצה בכל סוג הרצאה יתקל כנראה, וטוב שכך, בקהל שמעוניין להבהיר מספר דברים . שאילת שאלות בדרך כלל מעידה על רצון טוב מצד הקהל להרחיב את ידיעותיו ולרדת לסוף דעתו של המרצה. ישנם מספר כללים מאוד חשובים לגבי עניית שאלות לקהל המשתתף בהרצאה, שיכולות להוות גורם משפיע ומאוד משמעותי על איכות ההרצאה שלנו ורמת ההנאה והתועלת מההרצאה שלנו.

1. יש להודיע לקהל מראש שלקראת סוף ההרצאה תינתן הזדמנות לשאול שאלות. על ידי כך נרוויח הקשבה מלאה ונמנע התפרצויות מיותרות שיפריעו למהלך ההרצאה.

2. לעולם לא לתת לקהל לשאול שאלות כשסיימתם את ההרצאה רק לקראת סוף ההרצאה. הקהל זוכר בעיקר את הפתיחה ואת הסוף שלכם, כך עולה ממחקרים על זיכרון. אם תסיימו עם שאלות איבדתם את ההשפעה הגדולה שיכלה ללוות את הקהל שלכם הביתה. סוף ההרצאה חייבת להיות עוצמתית ובלתי נשכחת.

3. יש לתת קצבה מראש למספר השאלות שתוכלו לענות עליהם. על ידי כך תחסכו עגמת נפש מאנשים שלא קיבלו הזדמנות לשאול את שאלתם. כך גם תוכלו לשמור על הזמן הראוי לשאלות ולא תיסחפו .

4. אל תתביישו לומר : "אינני יודע". הקהל לא יראה בכך חוסר מומחיות אלא כנות ואנושיות. תוכלו לצאת מזה באלגנטיות אם תאמרו שזו שאלה מצוינת ואני צריך לבדוק את זה.  

בפוסטים הבאים נרחיב כיצד אפשר וצריך לסיים הרצאה כך שלא תמחה מזיכרון המשתתפים בה, אבל בינתיים, רק אל תסיימו עם שאלות !

בהצלחה.

מאיר גור

חלום של מרצים. 


יום שני, 2 בספטמבר 2013

אם לא תתנהג כמו עכביש לא תוכל להרצות ברבים


אם לא תתנהג כמו עכביש לא תוכל להרצות ברבים !

טיפ מספר 7 לשיפור היכולת לדבר ברבים : 


לעכביש יש תכונה ששמתי לב אליה בזמן האחרון. לדעתי התכונה הזאת היא אחת התכונות שהחסרים אותה לא יוכלו לעולם להצליח בכלל, ובהרצאה ברבים בפרט. מהי התכונה הזאת ? 

יצא לכם פעם להשתתף באיזושהו אירוע שביקשו ממכם לדבר בפני ציבור אך לא הייתם מוכנים וסירבתם בנימוס ? ברוב המקרים מה שקורה באירועים מהסוג הזה הוא שמישהו אחר פחות מוכשר ממכם לא חושב יותר מדי ועולה לדבר ואתם מסתכלים עליו ונהיים ממש מתוסכלים . אתם אומרים  לעצמכם:"זה יכול היה להיות אני". 

למה זה לא היה אתם ? מה הייתם חסרים על מנת לעלות ולדבר ברבים ? 

אני קורא לזה "אפקט העכביש". 

אם תתבוננו בעכביש תשימו לב לדבר מאוד מוזר. הוא תמיד שוזר את קוריו ומכין את הנסיבות המתאימות שיכולות לסדר לו ארוחה נעימה. הוא עובד ומתאמץ במשך דקות ולפעמים שעות. לפעמים מגיע אדם לא כל כך נחמד ורואה את קורי העכביש ומחליט שהם לא לרוחו ופשוט תולש אותם. מה עושה אותו עכביש ? מתחיל מחדש ! שוב הוא מתחיל בהכנת הרשת שאמורה להיות הבסיס שתסדר לו את המנה היומית שלו. כשהוא מסיים, והרשת מוכנה , מה הוא עושה ? דבר מעניין מאוד : פשוט ממתין. 

העכביש יודע בטבעו את האמת הזאת : עליו מוטלת האחריות להתכונן ואחר כך להמתין להזדמנות . בדרך כלל ההזדמנות מגיעה לאחר זמן מה. ההבדל הקטן שעושה את ההבדל הוא : שמגיעה ההזדמנות העכביש מוכן . 

כמה הזדמנויות יכולנו לנצל בחיים שלנו בכלל, ובהרצאה ברבים בפרט אם היינו מוכנים ? אם היינו משקיעים את העבודה והיגיעה להיות תמיד מוכנים לכל מקרה שנצטרך לעלות על הבמה ולדבר, כמה הזדמנויות לא צפויות יכולנו לנצל ? 

"כשהכנה פוגשת הזדמנות קוראים לזה מזל". לכולנו יש הזדמנויות ועוד יהיו הרבה הזדמנויות . עלינו מוטלת האחריות להיות מוכנים. אני לא מתכוון לתת לשום הזדמנות לחמוק ממני. זה מה שאני למדתי מהעכביש : תתכונן ותמתין

כבר מספר שבועות אני עובד על הרצאה חדשה ומעצימה שעוסקת בכוחו של הדמיון . בעזרת ה' אחרי החגים אני אהיה מעוניין להגיע ולדבר בפורום מתאים. כל קבוצה שתהיה מעוניינת שאגיע ואתן הרצאה בפניהם אני אשמח מאוד. דבר אחד בטוח : את ההכנה שלי אני עושה . 

מאיר גור . 

חלום של מרצים .