מה הם שלושת הכללים שכל מרצה חייב לדעת?

מה הם שלושת הכללים שכל מרצה חייב לדעת ?

כל מי שרוצה להיות מרצה טוב ומבוקש צריך ללמוד ולדעת מספר לא קטן של פרטים . יכול להיות שהוא יצטרך לעבוד על ביטחון עצמי, פיזיולוגיה מעצימה ושפת גוף, כתיבת הרצאה מעניינת, לספר סיפורים בצורה מעניינת, לעניין את הקהל, לשתף את הקהל, להתגבר על בושה, ללמוד לתמצת ולשנן ולזכור את ההרצאות ולפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.

זוהי אחת הסיבות המרכזיות שמונעות מאנשים מוכשרים מאוד מלהתחיל בקריירה מדהימה של מרצים. נראה להם שיש כל כך הרבה מה לדעת וללמוד והם מרגישים חסרים מכל כך הרבה דברים .

כיצד ניתן לעשות סדר בבלגן ? איך נדע מאיפה מתחילים ? מה הם הדברים החשובים יותר והחשובים פחות ? האם נצטרך לדעת וללמוד הכול עד שנוכל להתחיל ולהרצות ברבים ?

ישנם שלושה כללים שמכילים בתוכם את כל מה שמרצה חייב לעשות ולדעת :

מבנה - איך הרצאה בנויה ? 

תוכן - מה הרצאה מכילה ? 

העברה - כיצד מוסרים הרצאה בצורה טובה ? 

אלו הם שלושת הדברים שאנחנו חייבים להבין אותם וליישם אותם אם ברצוננו להפוך למרצים. כל הפרטים הקטנים נכללים באחת מהקטגוריות הללו. אם נדע את ההיררכיה הנכונה והמתאימה שההרצאה צריכה להיות בה יהיה לנו קל לבנות הרצאות במהירות רבה. המבנה של ההרצאה יעזור לנו גם כן לזכור אותה בקלות רבה יותר . תמיד נדע היכן אנחנו נמצאים ומה הדבר הבא שאנו צריכים לומר. הרצאה לא בנויה יכולה לבלבל את המרצה ואת הצופים. חשיבות רבה יש לתוכן של ההרצאה שלנו.
התוכן הוא הדבר העיקרי אותו הגיעו הצופים והמאזינים לקבל . כיצד למצוא את הדברים המתאימים ואיך לגשת אליהם בצורה נכונה ומה מכניסים להרצאה ומה מוציאים, לומדים בשלב התוכן . 
מרצה שיודע לבנות הרצאה וגם מה להכניס בתוכה חייב לדעת את הדרך הטובה ביותר למסור לקהל את הדברים כך שיתקבלו על הלב. 

המטרה בהרצאה היא : להעביר מסר . הדרך היחידה להעביר את המסר לקהל היא : שליטה בכל אחד מהתחומים הללו : מבנה, תוכן והעברה .

בהצלחה.

מאיר גור.

 

כיצד ג'רי סיינפלד יכול לעזור לנו להיות מרצים מעולים ?

כמה מילים אדם ממצוע מדבר בדקה אחת? יש אומרים שבערך מאתיים מילים . אם הוא מרצה שצריך למסור הרצאה במשך ארבעים וחמש דקות עד שעה , כמה מילים הוא יוציא מהפה?

תתארו לעצמכם שאת כל המלל האדיר הזה המאזין או הצופה אמור להכיל . כיצד הוא ישמור על ריכוז מלא בהרצאה כדי לזכור הכל ? הטלפון יכול לצלצל , הוא יכול לקבל הודעה , וגם אם הוא יכבה את הטלפון , במשך כמה זמן אדם יכול לשבת על כיסא , נוח ככל שיהיה , ולהאזין למישהו מדבר , מעניין ככל שיהיה ?

מה אנחנו יכולים לעשות כמרצים כדי להתגבר על הבעיה הזאת , של חוסר הריכוז וחוסר היכולת של הקהל להכיל את כל מה שאנו אומרים ?  אחת העצות היא : בניית משפט מפתח . אנחנו צריכים להיות מסוגלים לסכם את המסר העיקרי של ההרצאה שלנו במשפט אחד. אם זה ברור לנו , זה יהיה ברור לקהל . אם המרצה לא יכול לסכם את מה שהוא רוצה לומר במשפט  אחד , הוא יחווה בעיה גדולה מאוד בלהצליח להעביר מסר שישאר עם הקהל גם לאחר שיקומו מהכיסאות .

המשפט מפתח צריך להיות קצר וקולע . איך יכול לעזור לנו בזה ג'רי סיינפלד ? כולם מכירים אותו . הדמות האהובה והמרכזית מאחורי התכנית המצליחה שנקראת על שמו . הוא ידוע כאדם מוכשר מאוד . מלבד הכשרון הגדול שלו הוא גם כן משקיע המון עבודה כדי להגיע לרמה מאוד גבוהה של הופעה בציבור. פעם אחת הוא התבטא ואמר : "אני יכול לשבת שעה שלמה כדי לקצר משפט של שמונה מילים לחמישה מילים" .

אדם מוכשר כמוהו ובעל ניסיון כמוהו מוכן להקדיש זמן רב כל כך כדי להפוך את המסר שלו לעוצמתי יותר, מבדר יותר, וקל יותר להבנה ולזכרון . זוהי העצה שאנחנו צריכים לקחת וללמוד ממנו .

לאנשים קשה מאוד להתרכז . לאנשים קשה מאוד לזכור הרצאה ארוכה . כיצד נהיה בטוחים שהצלחנו להעביר את המסר, ושהמסר ברור , ושהוא ילווה את הקהל גם כשיעזבו את האולם ? אם נבנה לעצמנו משפט אחד לפחות לכל רעיון מרכזי אותו אנחנו מתכננים להעביר  בהרצאה , נצליח . כל נקודה מרכזית צריכה להיות מתומצתת במשפט מפתח . מקובל בעולם המרצים שבהרצאה של ארבעים וחמש דקות מעבירים עד שלוש נקודות מרכזיות ולא יותר .

מרצה שרוצה שהקהל יזכור את המסר שלו , צריך לתת להם משפטים קצרים שמכילים את המסר המרכזי שהוא רוצה להעביר . אין לראות בישיבה ומחשבה על בניית משפט או מציאתו כבזבוז זמן . ההשקעה של אדם כמו ג'רי סיינפלד בקיצור מילים היא שמביאה להצלחה הגדולה שלו . הפוקוס שלו תמיד נמצא בדרך להקל על ציבור המאזינים והצופים שלו ולפשט להם את הדברים .

"משפט מפתח זה מה שהקהל לוקח". זהו המשפט שיעזור לכם לזכור את המאמר הארוך הזה J

בהצלחה.

מאיר גור.

חלום של מרצים .

רק אל תסיימו עם שאלות ! טיפ מספר 8 לשיפור היכולת לדבר ברבים.

רק אל תסיימו עם שאלות !

מהו הזמן הטוב ביותר לענות על שאלות ?

כל מרצה בכל סוג הרצאה יתקל כנראה, וטוב שכך, בקהל שמעוניין להבהיר מספר דברים . שאילת שאלות בדרך כלל מעידה על רצון טוב מצד הקהל להרחיב את ידיעותיו ולרדת לסוף דעתו של המרצה. ישנם מספר כללים מאוד חשובים לגבי עניית שאלות לקהל המשתתף בהרצאה, שיכולות להוות גורם משפיע ומאוד משמעותי על איכות ההרצאה שלנו ורמת ההנאה והתועלת מההרצאה שלנו.

1. יש להודיע לקהל מראש שלקראת סוף ההרצאה תינתן הזדמנות לשאול שאלות. על ידי כך נרוויח הקשבה מלאה ונמנע התפרצויות מיותרות שיפריעו למהלך ההרצאה.

2. לעולם לא לתת לקהל לשאול שאלות כשסיימתם את ההרצאה רק לקראת סוף ההרצאה. הקהל זוכר בעיקר את הפתיחה ואת הסוף שלכם, כך עולה ממחקרים על זיכרון. אם תסיימו עם שאלות איבדתם את ההשפעה הגדולה שיכלה ללוות את הקהל שלכם הביתה. סוף ההרצאה חייבת להיות עוצמתית ובלתי נשכחת.

3. יש לתת קצבה מראש למספר השאלות שתוכלו לענות עליהם. על ידי כך תחסכו עגמת נפש מאנשים שלא קיבלו הזדמנות לשאול את שאלתם. כך גם תוכלו לשמור על הזמן הראוי לשאלות ולא תיסחפו .

4. אל תתביישו לומר : "אינני יודע". הקהל לא יראה בכך חוסר מומחיות אלא כנות ואנושיות. תוכלו לצאת מזה באלגנטיות אם תאמרו שזו שאלה מצוינת ואני צריך לבדוק את זה.  

בפוסטים הבאים נרחיב כיצד אפשר וצריך לסיים הרצאה כך שלא תמחה מזיכרון המשתתפים בה, אבל בינתיים, רק אל תסיימו עם שאלות !

בהצלחה.

מאיר גור

חלום של מרצים. 

אם לא תתנהג כמו עכביש לא תוכל להרצות ברבים

אם לא תתנהג כמו עכביש לא תוכל להרצות ברבים !

טיפ מספר 7 לשיפור היכולת לדבר ברבים : 

לעכביש יש תכונה ששמתי לב אליה בזמן האחרון. לדעתי התכונה הזאת היא אחת התכונות שהחסרים אותה לא יוכלו לעולם להצליח בכלל, ובהרצאה ברבים בפרט. מהי התכונה הזאת ? 

יצא לכם פעם להשתתף באיזושהו אירוע שביקשו ממכם לדבר בפני ציבור אך לא הייתם מוכנים וסירבתם בנימוס ? ברוב המקרים מה שקורה באירועים מהסוג הזה הוא שמישהו אחר פחות מוכשר ממכם לא חושב יותר מדי ועולה לדבר ואתם מסתכלים עליו ונהיים ממש מתוסכלים . אתם אומרים  לעצמכם:"זה יכול היה להיות אני". 

למה זה לא היה אתם ? מה הייתם חסרים על מנת לעלות ולדבר ברבים ? 

אני קורא לזה "אפקט העכביש". 

אם תתבוננו בעכביש תשימו לב לדבר מאוד מוזר. הוא תמיד שוזר את קוריו ומכין את הנסיבות המתאימות שיכולות לסדר לו ארוחה נעימה. הוא עובד ומתאמץ במשך דקות ולפעמים שעות. לפעמים מגיע אדם לא כל כך נחמד ורואה את קורי העכביש ומחליט שהם לא לרוחו ופשוט תולש אותם. מה עושה אותו עכביש ? מתחיל מחדש ! שוב הוא מתחיל בהכנת הרשת שאמורה להיות הבסיס שתסדר לו את המנה היומית שלו. כשהוא מסיים, והרשת מוכנה , מה הוא עושה ? דבר מעניין מאוד : פשוט ממתין. 

העכביש יודע בטבעו את האמת הזאת : עליו מוטלת האחריות להתכונן ואחר כך להמתין להזדמנות . בדרך כלל ההזדמנות מגיעה לאחר זמן מה. ההבדל הקטן שעושה את ההבדל הוא : שמגיעה ההזדמנות העכביש מוכן . 

כמה הזדמנויות יכולנו לנצל בחיים שלנו בכלל, ובהרצאה ברבים בפרט אם היינו מוכנים ? אם היינו משקיעים את העבודה והיגיעה להיות תמיד מוכנים לכל מקרה שנצטרך לעלות על הבמה ולדבר, כמה הזדמנויות לא צפויות יכולנו לנצל ? 

"כשהכנה פוגשת הזדמנות קוראים לזה מזל". לכולנו יש הזדמנויות ועוד יהיו הרבה הזדמנויות . עלינו מוטלת האחריות להיות מוכנים. אני לא מתכוון לתת לשום הזדמנות לחמוק ממני. זה מה שאני למדתי מהעכביש : תתכונן ותמתין . 

כבר מספר שבועות אני עובד על הרצאה חדשה ומעצימה שעוסקת בכוחו של הדמיון . בעזרת ה' אחרי החגים אני אהיה מעוניין להגיע ולדבר בפורום מתאים. כל קבוצה שתהיה מעוניינת שאגיע ואתן הרצאה בפניהם אני אשמח מאוד. דבר אחד בטוח : את ההכנה שלי אני עושה . 

מאיר גור . 

חלום של מרצים . 

על מה אתה מדבר ?

על מה אתה מדבר ? 

טיפ מספר 6 לשיפור היכולת לדבר ברבים : 

כיצד בוחרים נושא להרצאה ? אם בחרנו במסירת הרצאות כמקצוע ובקריירה של מרצה, מהו אם כן המוצר שלנו ? מה אנחנו מוכרים ? מהו השירות שאנחנו נותנים ?

לבחירת התחום שבו אנו עתידים להתמקד כמרצים יש השלכות רבות. בדרך כלל, לכל מרצה יש נושא מסוים, תחום התמחות שבו הוא מרבה לדבר בעיקר. למה זה חשוב ? למה לא לדבר על כל נושא ?

הקהל הוא הלקוח שלנו. כל לקוח תמיד, ללא יוצא מן הכלל, מעדיף לקבל שירות ממומחה . זוהי רק סיבה אחת. סיבה נוספת היא, שכמעט מן הנמנע להיות מומחה כאשר אתה מתעסק במגוון רחב של נושאים . מיקוד הוא כוח.

מה מאפיין ומבדיל את הברווז משאר בעלי החיים ? הוא רב פעלים. הוא יכול לעשות מספר רב של פעולות, אך אף לא אחת בשלמות. J הוא יודע קצת לרוץ, קצת לעוף, קצת לשחות . השימושים בו מעטים. להבדיל מהברווז, הנמר הוא עז בצורה מיוחדת, הנשר הוא קל בצורה מיוחדת, הצבי הוא רץ בצורה מיוחדת, והאריה הוא גיבור בצורה מיוחדת. יש להם ייחודיות.

גם לנו כמרצים צריכה להיות ייחודיות. בשפה המקצועית זה נקרא : ז'אנר. זוהי מילה בצרפתית שפירושה בעברית הוא : סוגה. המונח "סוגה", בלעז ז'אנר, בא לציין אבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים  (ויקיפדיה) .

כל בעל מקצוע בתחומו יש לו מומחיות מסוימת שמאפיינת אותו מאחרים. למשל : זמרים. מיהו הזמר האהוב עליכם ? לאיזה ז'אנר הוא משתייך ? J נכון שיש לו ז'אנר ? אפילו אם מדי פעם הוא יתן בהופעה משהו שונה או אפילו בדיסק שמיעה, מכל מקום, עיקר השירה שלו מתאפיינת בסוג מסוים של מוזיקה. כך גם בעלי מקצוע אחרים . למשל : מומחים באומנויות לחימה. כולנו מכירים מספר גדול מאוד של סוגי אומנויות שונים. במילים אחרות : ז'אנרים שונים. למרות שכולם נכללים תחת השם : אומנות לחימה. יש לנו לדוגמה את הקארטה, טאקוונדו, קונג פו, ג'ודו, אגרוף תאילנדי, קאפוארה, אייקידו, קרב מגע ועוד. אם יבוא אדם ויאמר לנו שהוא בקיא בכל סוגי הלחימה השונים, האם זה לא יעלה את החשד שלנו שהוא לא דובר אמת ? וגם אם הוא דובר אמת, מה הם הסיכויים שהוא באמת בקיא ומומחה בכל אחת מאומנויות הלחימה הנזכרות ? 

כשנחליט מהו התחום שבו נעסוק נתחיל את "ההתמחות" שלנו.

כיצד בוחרים תחום להרצאה ?

ישנן מספר עצות לבחירת תחום לעסוק בו. אחת העצות היא לדבר על הנושא שאליו יש לנו את המשיכה הגדולה ביותר. אנחנו מרגישים אהבה ותשוקה לנושא הזה. מהו הנושא המעניין אותנו במיוחד ? נתחיל ללמוד אותו לעומק, מלאכה שתהיה קלה עלינו, כי אנחנו אוהבים את הנושא. נאסוף ונאגור את כל המידע הרלוונטי והשימושי שנוכל להעביר בהרצאות. השלב הבא : להתחיל להרצות . J

אז על מה אתה מדבר ?

בהצלחה.

מאיר גור.

רוצים להיות מרצים מעולים ? אז תפסיקו להרצות !

רוצים להיות מרצים מעולים ? אז תפסיקו להרצות !

טיפ מספר 5 לשיפור היכולת לדבר ברבים :

כיצד אפשר לשמור את המאזינים בהקשבה מלאה ותשומת לב מרבית למה שיש לכם להעביר ? זוהי שאלה שכל מרצה היה שמח לקבל תשובה עליה. מה צריך לעשות על מנת שלא נאבד את המאזינים והצופים בנו לא רק בתחילת ההרצאה ולא רק בסופה אלא לאורך כל ההרצאה ?

ישנם מספר אתגרים שיכולים להפריע לנו להשיג את זה :

• אנשים מגיעים עייפים ומותשים אחרי יום עבודה.
• אנשים טרודים במה שעובר עליהם במשך כל היום.
• אנשים יכולים לקבל טלפונים והודעות בכל רגע נתון.
• משך הזמן שבו אנשים יכולים להישאר מרוכזים הוא מוגבל.

מה אפשר לעשות בשביל להתגבר על כל המכשולים הללו שמונעים מאנשים להיות מרוכזים ומפוקסים במלוא תשומת הלב למה שיש לנו לומר ? 

ישנם מספר עצות שיכולים לעזור לנו להצליח לתפוס ולשמר את תשומת הלב של הקהל. אחד מהחזקים ביותר הוא : שאילת שאלות.

בכל פעם שאנחנו רוצים לומר דבר מסוים אנחנו יכולים לעשות את זה על ידי שאלה. מה הרווח בלעשות את זה ? ברגע שהאדם נשאל שאלה, הוא באופן אוטומטי עונה במוחו וראשו על השאלה, וזה מה שגורם לו להפסיק לחשוב על דברים אחרים ולהיות איתנו. רווח נוסף שאנו מקבלים על ידי שאילת שאלות הוא שהאדם מרגיש משותף בהרצאה. הוא מרגיש חלק ממנה.

האם שמתם לב שאפילו בכתיבה אני מקפיד על הטכניקה הזאת ? עכשיו, יכולתי לומר : "שימו לב, אני שומר על הטכניקה הזאת גם בכתיבה". אך בחרתי לעשות את זה בשאלה: "האם שמתם לב" . . . ועכשיו אתם יודעים למה.  אם תסתכלו אחורה תראו מספר מקומות שבהם בחרתי לשאול שאלה במקום לכתוב מיד את מה שאני רוצה לכתוב.

תחשבו על זה : מי הם האנשים שאתם הכי הרבה אוהבים לדבר איתם ? אנשים שלא מפסיקים לדבר או אנשים שיודעים גם להקשיב ? בדרך כלל אנשים שהם נחשבים כבעלי שיחה טובים ונחשקים הם אנשים שמדברים פחות ומקשיבים יותר. כשאנו על הבמה, מרצים, אנו בעיקר המדברים והקהל שותק לאורך כל הזמן ואמור להקשיב למה שיש לנו לומר. האם ניתפס בעיניהם כמעניינים ומושכים או כמשעממים ומרוכזים בעצמנו?

מי שיקפיד על שאילת שאלות בזמן ההרצאה שלו יקבל קהל חי וערני ומרוצה. אנשים יהיו מרוכזים יותר והמסר יעבור בצורה עוצמתית יותר. כך נוכל להתגבר על כל האתגרים המסוגלים לתקוף את הקהל שלנו ולמנוע מהם ליהנות ממה שיש לנו לומר.

אז אם אתם רוצים להיות מרצים מעולים, תפסיקו להרצות ותתחילו לשאול הרבה יותר שאלות. 

בהצלחה.

מאיר גור 
חלום של מרצים 

                                                                                                              

כיצד להתגבר על המכשול הגדול ביותר של מרצים מתחילים ?

כיצד להתגבר על המכשול הגדול ביותר של מרצים מתחילים  ?

טיפ מספר 4 לשיפור היכולת לדבר ברבים :

מהו הפחד הגדול ביותר של מרצה מתחיל ? מבין שלל הסיבות, מה בעיקר עוצר אנשים מלהתחיל ולנסות להרצות ברבים ? מה מונע מהמרצה המתחיל אפילו לחלום שהוא מסוגל ?

לכולנו יש מרצים מסוימים , מהארץ או מחו"ל , שאותם אנו מעריצים וחולמים לדבר כמוהם. באותו ביטחון כמו שלהם, באותה אנרגיה, באותם מעמדים חשובים ומרגשים.

כשאנחנו מתבוננים במרצים האהובים עלינו, ובוחנים את ההישגים שלהם, את המעמד שלהם , את ההשכלה שלהם , אנחנו מתחילים לתהות. השאלה הראשונה שעולה בראשנו היא : איפה הוא, ואיפה אני ?

אין לי את היכולת שלו, את הכריזמה , את הקשרים , את ההכשרות ועוד עוד. באופן אוטומטי, אנחנו מקבלים פיק ברכיים וחווים נסיגה. הכל נובע מההשוואה לטובים ביותר ובמיוחד בזמן שהם כבר מצליחים ביותר, וכמובן שאילת השאלות הגרועה ביותר שיכולה להיות עבורנו .

אני זוכר ששמעתי הרצאה מרתקת מד"ר טל בן שחר. נהניתי מאופן העברת הדברים וגם מתוכן מקצועי ומעצים. למי שלא יודע, ד"ר טל בן שחר מתמחה ב"פסיכולוגיה חיובית", הוא כתב מספר ספרים בנושא : "באושר ואושר" , "לבחור באושר" ועוד. הדבר שהרשים אותי במיוחד הוא, שד"ר טל בן שחר , לימד שנים רבות באוניברסיטה הנחשבת ליוקרתית ולמבוקשת ולטובה בעולם, אוניברסיטת הרווארד.

התחלתי לעשות חשבון פשוט : הוא גם דוקטור, הוא חיבר ספרים חשובים, הוא לימד באוניברסיטה הטובה בעולם, ושכחתי לספר לכם, שהקורס שלו בפסיכולוגיה חיובית היה קורס הבחירה המבוקש באוניברסיטה !!! הוא מדבר אנגלית שוטפת, הוא מפורסם . אתם כבר יודעים לאן זה מוביל J

וכמובן שהשאלה לא אחרה לבוא : "איפה הוא ואיפה אני" ?

איך אתם חושבים שהרגשתי לאחר ההשוואה האיומה הזאת, ולאחר השאלה הנוראה הזאת, שכל כך מחלישה וכל כך מדכאת. בואו נגיד, שלא הרגשתי ממש טוב עם עצמי והביטחון שלי לא בדיוק עלה. וזהו המחסום הגדול ביותר של מרצים מתחילים : הרגשה שהם לא ראויים .

מה הפיתרון לכך ?

אחת התלמידות וממשיכת דרכו של פרופסור ויקטור פרנקל האגדי, מחבר הספר "אדם מחפש משמעות", שאלה אותו פעם אחת : איך יעבירו התלמידים שלך את השיטה לאחרים באותה מידת אמינות שאתה העברת, הרי הם לא עברו מה שאתה עברת ובכל זאת הצלחת?

הוא ענה לה: לכל אחד יש את האושוויץ שלו.

מה אנחנו יכולים להסיק וללמוד מזה ?

כל בנאדם בעולם, ולא משנה מיהו, יש לו ייחודיות. במה באה לידי ביטוי הייחודיות שלו ? ניסיון החיים שלו והחוויות ששייכות רק לו ולא לאף אחד אחר. אין אדם בעולם שלא חווה אתגרים. ודווקא באותם אתגרים אתה יכול ומסוגל להפוך ממש למודל לחיקוי עבור אנשים אחרים שחווים את אותם קשיים. יכול להיות שהצלחת להוריד במשקל, ומהיום תוכל להדריך אחרים איך לעשות את זה. אולי הצלחת להפסיק לעשן, או הצלחת לעבור את בחינות הבגרות בשלום. אין אדם ללא הצלחות. כולנו יכולים להיות גאים במשהו.

לא אחת אני שומע תלמידות הלומדות בקורס שלנו בכוח התודעה, שהן לא מאמינות בעצמן וחושבות שמי הן בכלל להיות מאמנות. וכשאתה מברר יותר, אתה פתאום מגלה, שהאישה הזאת מצליחה לגדל מספר ילדים בתור אם חד הורית ! ואתה לא יכול שלא לזעוק ולשאול בקולי קולות, האם את יודעת לאילו תעצומות נפש וכוחות אדירים זקוקה אישה להצליח לגדל ילדים ולהתפרנס בכוחות עצמה ?! ועוד יש לה כוח ויוזמה ורצון לבוא וללמוד בשעות הערב קורס מאמנים כדי שתוכל לשפר את היכולות שלה האישיים ואולי לפתח מקצוע !

אישה כזאת, היא המתאימה ביותר להיות מאמנת. למרות שאולי היא לא יודעת אנגלית שוטפת, ואין לה דוקטורט, והיא לא חיברה שום ספר. אבל החיים שלה הם ספר מהלך. ספר שמספר על אישה עם כוחות נפש אדירים שיכולה ללא כל ספק להוות מודל לחיקוי עבור נשים אחרות .

כך מתגברים על הקושי והפחד הגדול של חולם מתחיל : מחפשים ומוצאים  בחיים שלנו מה הם האתגרים שהצלחתי להתמודד איתם בכבוד ולהתגבר עליהם, שאני יכול לחוש גאווה וכבוד וראוי ללמד אחרים איך עושים את זה .  

האתגרים והכאבים הגדולים ביותר שלנו יכולים להפוך ולהיות ההזדמנויות העוצמתיות והמיוחדות ביותר שלנו .

זה בדיוק מה שאני עושה כאן. משתף אתכם בחוויות שלי, ומודיע לכולם כיצד אני מתמודד עם הפחד הגדול שלי ומתקדם בצעדי ענק לעבר החלום שלי .

בהצלחה.

מאיר גור.

טיפ מספר 3 לשיפור היכולת שלנו לדבר ברבים

כיצד מדברים בביטחון מלא כבר מהפעם הראשונה ?

בתור אנשים שרוצים להיות מרצים מעולים בעתיד, אני מאמין שגם לכם עלתה השאלה, האם דיבור בביטחון הוא עניין של ניסיון בלבד ? האם כל אדם שמעוניין להיות מרצה גדול, צריך לעבור הרבה מאוד שעות של הרצאה על מנת שיגיע לרמה גבוהה של דיבור ברבים ?

לניסיון אין תחליף. מה שניסיון יכול לתת לנו, שום דבר אחר לא ייתן. עם הזמן אתה רגוע יותר, נינוח, זורם הרבה יותר, בטוח בעצמך, יודע לצאת ממקומות לא צפויים, יודע לעמוד בביקורת ועוד הרבה תועלות גדולות שהניסיון נותן לנו.

עם כל זאת, אני רוצה לשתף אתכם, בטכניקה שאני למדתי, מאחד המרצים, באמת, מהטובים בעולם. טכניקה שיכולה לתת לנו אפשרות לעמוד על במה ולדבר בחופשיות ולזרום ולהיות בטוחים בעצמנו ולתת הופעה מדהימה גם אם אנחנו עולים בפעם הראשונה על במה. אני חוזר , בפעם הראשונה על במה.

הביצועים שלנו תלויים בדבר אחד: באיזה הלך רוח אנחנו נמצאים בשעה שאנו עולים לבמה ובזמן שאנו נמצאים על הבמה.

ישנם הרבה מאוד אנשים שיש להם יכולות מדהימות, המון כישורים והרבה מאוד ידע, ובכל זאת הם אינם מצליחים להביא את הכישורים הללו לידי ביטוי. הם מתרגשים, חוששים, מתלבטים, מסופקים, פוחדים וכו'. אתם מכירים אנשים כאלה ? אולי באופן אישי ? J

אני יודע שאני במשך המון זמן הייתי כזה, ועדיין אני לומד ומתמודד להתגבר על זה. וברוך ה' אני רואה פירות בעמלי. אני רוצה לשתף אתכם במה שאני בחרתי לעשות לפני עלייה על במה בפעם הראשונה לעיני 120 – 140 איש .

הגעתי לשם שעה לפני. עליתי על הבמה, והתחלתי לחזור על כל מה שאני אמור לומר במחשבה שלי. לאחר מכן ירדתי מהבמה וישבתי על אחד הכיסאות וצפיתי בעצמי מדבר על הבמה את כל ההרצאה שוב. כשהחלו להגיע אנשים, ירדתי קומה אחת למטה, למקום חשוך ושקט. והתחלתי לשנן ולומר לעצמי את כל המילים שאני צריך לשמוע. את כל הכאבים שאני סובל וסבלתי בעבר כי נמנעתי מלפעול. הגדלתי את ההזדמנות הזאת בעיני. אמרתי בלהט וברגש את כל הרווחים העצומים שאני עתיד לקבל אם אעלה על הבמה ואעשה את מה שאני מאוד אוהב לעשות.

ליבי פעם בחוזקה, מאוד התרגשתי, ידעתי שהרבה מאוד תלוי בערב הזה. אנשים מסתכלים עליי ומתרשמים ממני. כשקראו בשמי, והייתי אמור לעלות לבמה, מחאתי לעצמי כפיים בעוצמה רבה, למשך מספר שניות, לעיני כולם, ולפני שהגעתי לבמה ידעתי שאני עומד לתת הרצאה כמו שאני יודע. כל מי ששמע אותי אמר שדברתי יפה ושלא ראו עליי שום התרגשות. אני יודע למה. J

זה עבד בשבילי, זה יכול לעבוד גם בשבילכם. גם בפעם הראשונה . אל תאמינו לי, תנסו את זה .

בהצלחה.

מאיר גור. 

הטיפ השני לשיפור היכולת שלנו לדבר ברבים .

הדבר היחיד שהקהל הגיע לשמוע. 

מהו הדבר היחיד שהציבור רוצה לשמוע מהמרצה בתחילת ההרצאה ? מה הדבר שאם המרצה לא הדגיש אותו מספיק, או יותר גרוע, לא אמר אותו בכלל, סיכוי גדול שהוא איבד את הקהל או את ההתעניינות שלהם ?

רוב המרצים פותחים את ההרצאה שלהם כשהם מספרים על עצמם. למרות שיש בזה הגיון רב, כיון שאנשים רוצים לדעת מול מי הם עומדים וממי הם מתכוונים ללמוד, בכל זאת, הצעד החכם יותר לספר על עצמכם יהיה אחרי שסיפרתם לקהל מה שהם ביותר באו עבורו להרצאה שלכם. תמיד תוכלו לספר על עצמכם אחר כך.

מהו הדבר שהקהל הגיע עבורו להרצאה ? שעבורו הקדיש את זמנו היקר ? זמן שהוא היה יכול להעביר במקומות אחרים, עם אנשים אחרים,זמן למשפחה, זמן לעסקים, זמן למנוחה או נופש כלשהו, זמן לחברים, זמן ללימודים. הקהל פינה את כל שאר הדברים האחרים , חשובים יותר או חשובים פחות, למען הנוכחות בהרצאה.

הקהל רוצה דבר אחד : ערך. רווח. יתרון. 
זהו הדבר הראשון והקריטי והחיוני ביותר שהקהל משתוקק לשמוע מכל מרצה בכל הרצאה, בתחילתה. אם המרצה לא מספר את זה בכלל, או לא מחדד את זה מספיק, רוב הסיכויים שהקהל יצא מאוכזב, או יותר גרוע, עוד לפני שהקהל יצא מהאולם, עוד בזמן שהם יושבים, הוא מאוכזב.

המחשבות הראשונות שיכולות לעלות בראשו של כל אחד מהמשתתפים, הן מחשבות כמו : למה הגעתי לפה בכלל ? מה אני עושה פה ? יש לי כל כך הרבה דברים חשובים יותר לעשות.

אמנם, ברגע שהקהל שומע בצורה ברורה ומורחבת מהו הערך הגדול שהם עומדים לקבל בשעה הקרובה, הם יושבים על קצה הכיסא. 

בהצלחה.

מאיר.